הסאלאר - מדבר המלח הגדול בעולם

במרחק נסיעה של כ 12-15 שעות מלה פאז (תלוי בהמון מזל) נמצא מדבר המלח הגדול בעולם, הרי הוא הסאלאר.

את הטיול לסאלאר עצמו התחלנו בעיר קטנה בשם "איוני". שם עלינו על הג'יפ שיהווה ביתנו החדש ל 3 ימים הקרובים ופגשנו את הנהג שלנו חוסה מרסלו. חוסה טען שהוא בן 25, למרות שבלבנו היו ספקות רבות שהילד שעומד לפננו שעתיד לנהוג שעות ארוכות בג'יפ שלנו, הוא בן יותר מ 21. למרות זאת יצאנו לדרך לכיוון המדבר. 

אמנם הטיול אורך 3 ימים, והאטרקציה העיקרית שלו היא הסאלאר, אך למעשה בסאלאר עצמו נמצאים רק ביום הראשון. המקום הראשון אליו נוסעים עם הג'יפ הוא "בית קברות" לרכבות שנמצא ממש סמוך לאיוני, שם נמצאים עשרות קטרים וקרונות חלודים מימי איוני כנקודת מפתח בתנועת הרכבות לצ'ילה. משם ממשיכים היישר אל תוך הסאלאר אשר נגלה מהר מאד כאזור עצום ושטוח בצבע לבן. האזור פרוש עד כדי כך שלוקח זמן (ומבט על ההגה) כדי להבין שהרכב כלל לא נוסע בקו ישר אלא פונה לאחד הכיוונים. האדמה נקייה ומבלבלת, חסרת כל מעליה. אין אבנים, צמחייה, ולעיתים רחוקות ובקושי רב ניתן להבחין שעבר כאן ג'יפ אחר מלבדנו לפני זמן מה. באופק נראים צללים של הרים נמוכים יחסית אשר נראים כאילו הם מתרחקים מאיתנו ככל שאנחנו מתקדמים לעברם. בכל זאת, נסענו אל עבר אחד ההרים הללו, אשר בעצם מוגדרים בכלל כאיים של מדבר המלח שהיה בעברו הרחוק ים מלח עצום. על האיים גדלים אלפי קקטוסים ומהווים אטרקציה נוספת למטיילים באזור. את הלילה העברנו בגסט-האוס שנמצא ממש צמוד לשפת המדבר אשר בנוי כולו ממלח.

ביומיים האחרים המשכנו על הג'יפ בנסיעה דרומה אל מחוץ לגבולות הסאלאר. בדרך עברנו בשלל לגונות מלאות בציפורי פלמינגו, באזור מסולע עם שלל סלעים בצורות מעניינות ובלילה השני שהינו בהוסטל שנמצא סמוך ללגונה אדומה. ביום השלישי נסענו לראות גייזרים ולבקר במעיינות החמים לפני שפנינו חזרה לאיוני לסיום הטיול.

בכך סיימנו את זמננו בבוליביה וכעת אנו מתחילים לחזור חזרה לכיוון לימה בפרו לקראת הטיסה חזרה לארץ. בדרך נעבור בארקיפה, העיר הפרואנית השנייה בגודלה אחרי לימה.