אתמול חזרנו מטרק ה"אזנגטה" שנמשך יומיים, במהלכו מטיילים באזור הררי ליד הר מושלג גבוה שנקרא "אזנגטה" (צירוף מקרים). אל הטרק יצאנו עם קבוצה של עוד 6 מטיילים (ישראלים) ומדריך נחמד דובר פסודו אנגלית ששמו חוליו.
הטרק מתחיל במרחק כ 4 שעות נסיעה מקוסקו, שם מגיעים לקצה אזור כפרי בו מתגוררים פרואנים ילידים באווירה אותנטית לחלוטין. הם אינם מדברים ספרדית (אם כי הם מבינים לרוב), ושפתם העיקרית היא שפה הנקראת "קצ'וואה".
מאותו אזור כפרי מתחיל הטרק ברכיבה על סוסים אל עבר ההר ההגבוה (אחד מיני רבים ברכס), כאשר מלווים אותנו בנוסף למדריך חוליו, 4 מאותם פרואנים דוברי "קצ'וואה" כאשר אחד מהם אפילו ילד כבן 8. אותם פרואנים דאגו לנו להכל, מלוודא שהסוסים לא דוהרים איתנו אל עבר האופק, דרך בישול הארוחות ועד דאגה וטיפול בחולים (מחלות גבהים, התייבשויות ועוד). על הסוסים רוכבים כשעתיים שלוש ובדרך רואים נופים מקסימים של עמק ירוק ומימי (הרבה נחלים קטנים יורדים מההרים מסביב). בסוף הרכיבה מצאנו את עצמנו למרגלות הר, משם התחלנו לטפס רגלי. אחרי הטיפוס הגענו להר האזנגטה עצמו לנקודה בה הוא נהיה תלול מידי ועטוף שלג, שם עלינו על הקרחון למרגלותיו.
אחרי רכיבה נוספת חזרה אל כפר הילידים, הגענו למשכננו ללילה, סמוך למעיינות חמים הנמצאים בכפר עצמו.
למחרת עלינו שוב על הסוסים אל עבר עמק בצידו השני של הרכס, היעד - מספר לגונות יפות באזור. לאחר הרכיבה ביום הראשון, כולם התחילו להרגיש יותר בנוח עם הסוסים, לכן הרכיבה ביום השני כללה גם מרכיב נוסף - דהירה של ממש על הסוסים. לא היינו זוכים באף פרס, אך הצלחנו להתמודד בגבורה. הלגונות היו מרהיבות ומגוונות. לגונה ענקית תכולה ובוהקת אל מול לגונה קטנה וצלולה כל כך עד שאפשר ממש לראות את הקרקעית. בהחלט מקום מקסים לבלות בו.
הטרק הסתיים ברכיבה נוספת חזרה לנקודת ההתחלה, שם התחיל לרדת עלינו שלג, סוף מושלם לטרק נהדר.
היום יום מנוחה, וכנראה שמחר נצא לטרק נוסף של 4 ימים אל עבר המאצ'ו פיצ'ו (פרטים בהמשך או בדיעבד :) )
נראה מגניב!!
השבמחקאני מעדיף פרטים בדיעבד, ככה אני יודע שאני לא היחידי שהפסיד :)