הצלחנו. ניתן לסמן פלא עולם נוסף תחת חגורתנו, חזרנו בשלום מהמאצ'ו פיצ'ו.
את הדרך לשם בחרנו לעשות בטרק שנקרא אינקה ג'נגל במשך 3 ימים, שהוא אחד מיני טרקים רבים.
הייחוד של מסלול האינקה ג'נגל הוא הגיוון והאיזון במהלך הטרק. הטרק מורכב מ 3 קטעים (אחד לכל יום) שאותם עוברים בצורה מגוונת וכן גם בלילות מגיעים לעיירות מעניינות.
הטרק מתחיל בנסיעה קצרה לנקודת ההתחלה - שיא גובה של קטע כביש על הר ליד אזור שנקרא "אברה מלגה". הגובה בנקודת ההתחלה הוא 4300, משם מתחילים את הטרק ברכיבת אופניים של כשעתיים במורד ההר עד שמגיעים לגובה 1900. הרכיבה עצמה קלילה ומהנה מאד, על כביש סלול ובלי מכוניות (כמעט). מזג האוויר בגובה זה היה קריר ואף התחיל לרדת גשם של ממש לקראת סוף הרכיבה. אמנם סיימנו רטובים מאד כשהגענו למסעדה בסוף המסלול, אך אחרי החלפת בגדים מהירה כולם היו מרוצים.
משם המשכנו בנסיעה נוספת קצרה לעיירה קטנה (4 רחובות בערך) שנקראת "סנטה תרזה" השוכנת סמוך לנהר ובעלת אווירה חביבה ושקטה. בנוסף, סמוך לעיירה ישנן אטרקציות שונות - פארק אומגות ומעיינות חמים מאורגנים ויפים. למעיינות החמים הלכנו כבר באותו ערב.
ביום השני התחלנו בהליכה רגלית אל עבר היעד של אותו יום - העיירה "אגווס קליינטס" (בתרגום מספרדית "מעיינות חמים". גם בעיירה זו ישנם מעיינות שכאלו). ההליכה כולה הייתה בסמוך לנהר. מחצית הדרך עשינו על ציר עפר המשמש גם כנתיב רכבי אספקה לתחנת כוח הידראולית ואת מחצית הדרך השניה עושים על פסי הרכבת המובילים לעיירה עצמה. העיירה עצמה משמשת כנקודת ריכוז לקראת ההגעה למאצ'ו פיצ'ו (אחרי הכל היא נמצאת למרגלות ההר עצמו), אין מי שהולך למאצ'ו פיצ'ו בלי לעבור בה. ככזאת היא עיירה מתויירת מאד בעלת שפע עצום של מסעדות ומלונות וגם כמתבקש - יקרה יותר ביחס לקוסקו הרחוקה.
היום השלישי מוקדש כולו למאצ'ו פיצ'ו. המכשול האחרון שעדיין לפנינו (ההגעה למקום עצמו) בעצם מחולק ל 1700 מכשולים קטנים - מדרגות העלייה להר המאצ'ו פיצ'ו. יש לציין שישנם גם אוטובוסים שעושים את הדרך למעלה ומחירם 10$ לנסיעה של 10 דקות, אך כמתבקש מצעירים שכמונו לא בחרנו באופציה זו. את העלייה במדרגות התחלנו ב5 בבוקר, כל עוד עדיין קריר ונעים. לאחר כשעה של עלייה הגענו לשער הכניסה לעיר האינקה המפורסמת המאצ'ו פיצ'ו בכבודה ובעצמה.
העיר עצמה ממוקמת בגובה רב (יחסית) על הר המאצ'ו פיצ'ו ומוקפת הרים מסביב, שזאת אחת הסיבות למיקום העיר בנקודה זו מלכתחילה. העיר ברובה מפלסים וטרסות ומערבבת אזורי חקלאות, מגורים ומקדשים. העיר עצמה בנויה מתרכובת של סגנונות בנייה (מהתקופות השונות) שמתאחדים לסגנון של קירות אבנים ושלוחות ירוקות של דשא.
לאלה מאיתנו בקבוצה שהיה כרטיסים (וכוח) טיפסו עוד על פסגת הר נוספת הסמוכה לקצה העיר לתצפית נוספת. אנחנו המשכנו להסתובב בעיר המרתקת למבטים נוספים וזוויות נוספות.
לאחר זמן בלתי מבוטל, ירדנו מההר חזרה לאגווס קליאנטס (אותן מדרגות מוכרות). משם חיכינו לרכבת הלילית שתקח אותנו חזרה לכיוון קוסקו (התחנה הסופית של רכבת זו היא לעיירה אחרת משם המשכנו בנסיעה רכבית לקוסקו). בדרך ברכבת נסענו על אותם פסי רכבת שיום קודם לכן הלכנו לצידם. לקוסקו חזרנו עייפים אך מרוצים בחצות בלילה.
מכאן נמשיך כנראה לבוליביה, אחרי כמה ימי מנוחה.
הייחוד של מסלול האינקה ג'נגל הוא הגיוון והאיזון במהלך הטרק. הטרק מורכב מ 3 קטעים (אחד לכל יום) שאותם עוברים בצורה מגוונת וכן גם בלילות מגיעים לעיירות מעניינות.
הטרק מתחיל בנסיעה קצרה לנקודת ההתחלה - שיא גובה של קטע כביש על הר ליד אזור שנקרא "אברה מלגה". הגובה בנקודת ההתחלה הוא 4300, משם מתחילים את הטרק ברכיבת אופניים של כשעתיים במורד ההר עד שמגיעים לגובה 1900. הרכיבה עצמה קלילה ומהנה מאד, על כביש סלול ובלי מכוניות (כמעט). מזג האוויר בגובה זה היה קריר ואף התחיל לרדת גשם של ממש לקראת סוף הרכיבה. אמנם סיימנו רטובים מאד כשהגענו למסעדה בסוף המסלול, אך אחרי החלפת בגדים מהירה כולם היו מרוצים.
משם המשכנו בנסיעה נוספת קצרה לעיירה קטנה (4 רחובות בערך) שנקראת "סנטה תרזה" השוכנת סמוך לנהר ובעלת אווירה חביבה ושקטה. בנוסף, סמוך לעיירה ישנן אטרקציות שונות - פארק אומגות ומעיינות חמים מאורגנים ויפים. למעיינות החמים הלכנו כבר באותו ערב.
ביום השני התחלנו בהליכה רגלית אל עבר היעד של אותו יום - העיירה "אגווס קליינטס" (בתרגום מספרדית "מעיינות חמים". גם בעיירה זו ישנם מעיינות שכאלו). ההליכה כולה הייתה בסמוך לנהר. מחצית הדרך עשינו על ציר עפר המשמש גם כנתיב רכבי אספקה לתחנת כוח הידראולית ואת מחצית הדרך השניה עושים על פסי הרכבת המובילים לעיירה עצמה. העיירה עצמה משמשת כנקודת ריכוז לקראת ההגעה למאצ'ו פיצ'ו (אחרי הכל היא נמצאת למרגלות ההר עצמו), אין מי שהולך למאצ'ו פיצ'ו בלי לעבור בה. ככזאת היא עיירה מתויירת מאד בעלת שפע עצום של מסעדות ומלונות וגם כמתבקש - יקרה יותר ביחס לקוסקו הרחוקה.
היום השלישי מוקדש כולו למאצ'ו פיצ'ו. המכשול האחרון שעדיין לפנינו (ההגעה למקום עצמו) בעצם מחולק ל 1700 מכשולים קטנים - מדרגות העלייה להר המאצ'ו פיצ'ו. יש לציין שישנם גם אוטובוסים שעושים את הדרך למעלה ומחירם 10$ לנסיעה של 10 דקות, אך כמתבקש מצעירים שכמונו לא בחרנו באופציה זו. את העלייה במדרגות התחלנו ב5 בבוקר, כל עוד עדיין קריר ונעים. לאחר כשעה של עלייה הגענו לשער הכניסה לעיר האינקה המפורסמת המאצ'ו פיצ'ו בכבודה ובעצמה.
העיר עצמה ממוקמת בגובה רב (יחסית) על הר המאצ'ו פיצ'ו ומוקפת הרים מסביב, שזאת אחת הסיבות למיקום העיר בנקודה זו מלכתחילה. העיר ברובה מפלסים וטרסות ומערבבת אזורי חקלאות, מגורים ומקדשים. העיר עצמה בנויה מתרכובת של סגנונות בנייה (מהתקופות השונות) שמתאחדים לסגנון של קירות אבנים ושלוחות ירוקות של דשא.
לאלה מאיתנו בקבוצה שהיה כרטיסים (וכוח) טיפסו עוד על פסגת הר נוספת הסמוכה לקצה העיר לתצפית נוספת. אנחנו המשכנו להסתובב בעיר המרתקת למבטים נוספים וזוויות נוספות.
לאחר זמן בלתי מבוטל, ירדנו מההר חזרה לאגווס קליאנטס (אותן מדרגות מוכרות). משם חיכינו לרכבת הלילית שתקח אותנו חזרה לכיוון קוסקו (התחנה הסופית של רכבת זו היא לעיירה אחרת משם המשכנו בנסיעה רכבית לקוסקו). בדרך ברכבת נסענו על אותם פסי רכבת שיום קודם לכן הלכנו לצידם. לקוסקו חזרנו עייפים אך מרוצים בחצות בלילה.
מכאן נמשיך כנראה לבוליביה, אחרי כמה ימי מנוחה.
עם איזה חברה טיילתם? אני רוצה לקבוע את אותו טיול
השבמחק